גמרא
פירוש
עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הוּא מַפְקִיד.
אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: דָּיְקָא נַמֵי דְּקָתָנֵי ״אוֹ שֶׁמְּסָרָן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, חַיָּיב״, הָא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, פָּטוּר. מִכְּלָל דְּלַאֲחֵרִים, לָא שְׁנָא גְּדוֹלִים וְלָא שְׁנָא קְטַנִּים, חַיָּיב. דְּאִם כֵּן, לִיתְנֵי ״קְטַנִּים״ סְתָמָא! שְׁמַע מִינַּהּ.
אֲמַר רָבָא: הִלְכְתָא שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, חַיָּיב, לָא מִבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּיב. מַאי טַעֲמָא? דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אַתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי בִּשְׁבוּעָה, הַאיְךְ לָא מְהֵימָן לִי בִּשְׁבוּעָה.״כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ופריק רבא אליבא דאביי: כל המפקיד – על דעת שימסרם מי שנפקדין אצלו לבניו הגדולים ולאשתו הוא מפקיד, דלא עדיף ליה ממונא דחבריה מדידיה, וממונא דידיה אשתו ובניו נטרי ליה. וכן הלכה דנהרדעאי דייקי מתני׳ כרבא.
אמר רבא: הילכת׳: שומר שמסר לשומר – חייב, ואפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו – חייב. והני מילי היכא דיכיל למימר: אנת מהימנת לי בשבועה, האיך לא מהימן לי בשבועה. ואי מיתבריר דאיהו נמי הוה מפקיד גביה, כגון מעשה דגינאי בההיא סבתא – פטור. איתמר: פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה: אביי משמיה דרבה אמר: חייב. רבא משמיה דרבה אמר: פטור – וקיימא לן בהא כאביי, דאסיקנא: והילכתא: תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב. ומודה אביי דאי הדרא גבי מרה פטור, דהא הדרא לה.
ומודה רבא היכא דגנבה גנב מאגם ומתה כדרכה בי גנב, מיחייב. מאי טעמא? אי נמי שבקה מלאך המות1, בי גנב הוה קיימא. מתיב רמי בר חמא לאביי: העלה לראשי צוקין – פי׳: בראשי ההרים שעולין והאבנים וצורים שלו כסכינים, ונפלה אין זה אונס. ודייקי׳ מינה: הא מתה הוי אונס ופטור. אמאי, ונימא אוירא דהר קטליה. ופרקי׳: זו אינה פשיעה, שהרי העלה למרעה שמן וטוב. אי הכי, אפילו נפלה יהא פטור. ודחינן: התם, מפני שהיה לו לתוקפא כדי שלא תפול ולא תקפה.
אי הכי, הא דתנינן: עלתה לראשי צוקין ונפלה – הרי זה אונס. אמאי, הכא נמי נימא היה לו לתקפה, כיון שלא תקפה מחייב. ופרקי׳: סיפא כגון שנתחזקה עליו, שהחזיק בה בכל כחו ומשכתו ועלתה ומשכתו וירדה ונפלה, ומאי הוה ליה למיעבד? הילכך פטור.
ואף על גב דאמר רבא כל דיין דלא דאין כוותי לאו דיינא הוא – לית הילכת׳ כוותיה. סוגיין דשמעתא כולה כאביי הוא דסלקא. אמר ר׳ יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו, אלא תחזיר פרה לבעליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אמר רבא: הילכת׳: שומר שמסר לשומר – חייב, ואפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו – חייב. והני מילי היכא דיכיל למימר: אנת מהימנת לי בשבועה, האיך לא מהימן לי בשבועה. ואי מיתבריר דאיהו נמי הוה מפקיד גביה, כגון מעשה דגינאי בההיא סבתא – פטור. איתמר: פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה: אביי משמיה דרבה אמר: חייב. רבא משמיה דרבה אמר: פטור – וקיימא לן בהא כאביי, דאסיקנא: והילכתא: תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב. ומודה אביי דאי הדרא גבי מרה פטור, דהא הדרא לה.
ומודה רבא היכא דגנבה גנב מאגם ומתה כדרכה בי גנב, מיחייב. מאי טעמא? אי נמי שבקה מלאך המות1, בי גנב הוה קיימא. מתיב רמי בר חמא לאביי: העלה לראשי צוקין – פי׳: בראשי ההרים שעולין והאבנים וצורים שלו כסכינים, ונפלה אין זה אונס. ודייקי׳ מינה: הא מתה הוי אונס ופטור. אמאי, ונימא אוירא דהר קטליה. ופרקי׳: זו אינה פשיעה, שהרי העלה למרעה שמן וטוב. אי הכי, אפילו נפלה יהא פטור. ודחינן: התם, מפני שהיה לו לתוקפא כדי שלא תפול ולא תקפה.
אי הכי, הא דתנינן: עלתה לראשי צוקין ונפלה – הרי זה אונס. אמאי, הכא נמי נימא היה לו לתקפה, כיון שלא תקפה מחייב. ופרקי׳: סיפא כגון שנתחזקה עליו, שהחזיק בה בכל כחו ומשכתו ועלתה ומשכתו וירדה ונפלה, ומאי הוה ליה למיעבד? הילכך פטור.
ואף על גב דאמר רבא כל דיין דלא דאין כוותי לאו דיינא הוא – לית הילכת׳ כוותיה. סוגיין דשמעתא כולה כאביי הוא דסלקא. אמר ר׳ יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו, אלא תחזיר פרה לבעליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י קמברידג׳ 5.21. בכ״י לונדון 27194: ״המת״.
הערות
Gemara
Peirush